שלמה המלך הציב בהיכל עשר מנורות שדלקו כולן, חָמֵשׁ מִיָּמִין וְחָמֵשׁ מִשְּׂמֹאול למנורת משה המקורית, כאשר כל המערך הועמד בצידו הדרומי של המבנה. המנורות הוצבו לִפְנֵי הַדְּבִיר, כלומר קרוב יותר לקודש הקודשים מאשר השולחנות, כך שעמדו לפני ה' כנגד הארון. כל המנורות נעשו מזָהָב סָגוּר, שהוא זהב יקר וטהור שזוקק מכל פסולת בתוך כור אש סגור. מתחתית המנורה ועד קצהה העליון הכול היה עשוי מזהב טהור, עובדה שחייבה לעצב בה את הַפֶּרַח שהוא קבוצת העיטורים, וכן את הכלים הנלווים ובהם שבעת הַנֵּרֹת ששימשו ככוסיות לשמן, והַמֶּלְקַחַיִם שהם הצבתות לסידור הפתילות.
מלכים א, פרק ז׳, פסוק מ״ט
וְאֶת־הַ֠מְּנֹר֠וֹת חָמֵ֨שׁ מִיָּמִ֜ין וְחָמֵ֧שׁ מִשְּׂמֹ֛אול לִפְנֵ֥י הַדְּבִ֖יר זָהָ֣ב סָג֑וּר וְהַפֶּ֧רַח וְהַנֵּרֹ֛ת וְהַמֶּלְקַחַ֖יִם זָהָֽב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.