הפסוק מפרט את המבנה המכני של בסיסי הנחושת (המכונות) במשכן, ומתמקד במיקום האופנים, בציריהם ובמידותיהם.
וְאַרְבַּעַת הָאוֹפַנִּים לְמִתַּחַת לַמִּסְגְּרוֹת - האופנים הוצבו מתחת למסגרות המכונה. המלבי"ם מדייק כי האופנים לא בלטו החוצה, אלא הותקנו בחלל הפנימי שבין הדופן החיצונית לפנימית של המכונה, כשהם מכוונים בדיוק מתחת למסגרות. לפי מצודת דוד, מרכז האופן היה מקביל לאותן מחיצות נמוכות שבתחתית המכונה.
וִידוֹת הָאוֹפַנִּים בַּמְּכוֹנָה - הפרשנים מסכימים כי המילה ידות מתארת את הצירים שעליהם מתגלגלים האופנים, בדומה למבנה של עגלה או מרכבה. צירים אלו היו תחובים בתוך נקבי האופנים. רש"י והמלבי"ם מוסיפים פרט טכני חשוב: הצירים לא חוברו למכונה בדיעבד, אלא היו יצוקים יחד איתה ביציקה אחת, כחלק בלתי נפרד מגוף הבסיס שממנו בלטו החוצה.
וְקוֹמַת הָאוֹפַן הָאֶחָד אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה - אברבנאל מסביר כי מטרת הפסוק אינה לחזור על עצם קיום האופנים, עובדה שכבר הוזכרה קודם לכן, אלא לחדש ולהוסיף את נתוני המידות של האופן והציר. באשר למשמעות המידה, הרלב"ג ואברבנאל מפרשים שגובה זה של אמה וחצי מתייחס למעשה לגובה הציר מן הקרקע, נתון שקבע עד כמה תהיה המכונה כולה מוגבהת ונישאת מעל פני האדמה.