מבנה בית יער הלבנון שבנה שלמה המלך הצטיין באדריכלות עץ מורכבת. תיאור קירוי הבית חושף מערכת הנדסית מדויקת של עמודים, קורות ולוחות עץ, אשר יצרו יחד מבנה מפואר ומאוורר.
המילה וְסָפֻן משמעותה שהבית היה מקורה ומכוסה בלוחות של עץ אֶרֶז. לוחות אלו הונחו מִמַּעַל עַל־הַצְּלָעֹת. הפרשנים חלוקים בהבנת מהותן של צלעות אלו; הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהצלעות הן קורות הארזים הכרותות שהונחו ישירות על גבי העמודים ושימשו כבסיס לתקרה. לעומת זאת, יש המזהים את הצלעות כמחיצות עליונות שנבנו על גבי הקורות (רש"י, רד"ק). מחיצות אלו נבנו לאורך הבית והיו מלאות בפתחים ובחלונות, שכן המבנה שימש כבית קיץ והיה זקוק לזרימת אוויר תמידית (רש"י). על גבי מחיצות או קורות אלו הונח קירוי התקרה. בעניין מסירת הטקסט, ישנם הבדלים בין כתבי היד העתיקים אם המילה הַצְּלָעוֹת נכתבת בכתיב מלא עם האות וי"ו או בכתיב חסר (מנחת שי).
חלקו השני של התיאור, אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר, מציג נתונים מספריים שעליהם קיימת מחלוקת עקרונית באשר למושא הספירה. הגישה הרווחת היא שהמספרים מתייחסים ללוחות הארז של התקרה (רש"י, רד"ק, מצודת דוד, מלבי"ם ושטיינזלץ). לפי פירוש זה, ארבעת טורי העמודים שבאולם חילקו את חלל הבית לשלושה חלקים שווים. בכל אחד משלושת החללים הללו הונחה שורה של חמישה עשר לוחות עץ, וכך סך כל לוחות התקרה עמד על ארבעים וחמישה.
מנגד, גישה שונה לחלוטין גורסת כי המספרים אינם מתייחסים ללוחות התקרה, אלא לעמודים עצמם ולקורות שעליהם (רלב"ג, אברבנאל). לפי תפיסה זו, במבנה היו בסך הכל ארבעים וחמישה עמודים, אשר סודרו בשלושה טורים של חמישה עשר עמודים כל אחד, ובהתאמה הונחו עליהם חמש עשרה קורות ארז בכל טור.