מבנה "אולם העמודים" שימש ככניסה מרשימה לבית יער הלבנון, והיווה מעין מבוא או בית שער למבנה המרכזי [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל, שטיינזלץ]. מידותיו של האולם היו חמישים אמה באורכו ושלושים אמה ברוחבו. הפרשנים מסבירים כי האורך של חמישים אמה תאם למעשה למידת רוחבו של הבית עצמו, אלא שהמידה הגדולה יותר מכונה תמיד "אורך" והקצרה "רוחב" [רש"י, רלב"ג, אברבנאל]. אף שגובהו של האולם אינו מוזכר במפורש, יש המניחים כי הוא היה זהה לגובה הבית או לגובה העמודים שאליהם נסמך [רלב"ג, אברבנאל].
מיקומו ותפקידו של האולם זוכים למספר התייחסויות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים וְאוּלָם עַל פְּנֵיהֶם מציינות שהאולם עמד בחזית הבית, סמוך לפתחים ולעמודי הבניין, ושימש ככניסה שגגה עשוי כעין כיפה [רד"ק, אברבנאל]. לעומת זאת, יש המפרשים כי נבנה אולם גבוה מעל כל הבית [רש"י], או שהיה זה אולם נוסף, שני במספר, שנבנה בחזית האולם הראשון [מלבי"ם].
חלקו האחרון של הפסוק מתאר את המרכיבים הבנויים הנוספים: וְעַמֻּדִים וְעָב עַל פְּנֵיהֶם. המילה וְעַמֻּדִים נכתבת במסורת בכתיב חסר, ללא האות וי"ו [מנחת שי]. עמודים אלו, שככל הנראה היו עשויים מעץ ארז ותקועים באדמה, הוצבו בחזית פתחי האולם [מצודת דוד, רלב"ג]. מעליהם הונח העָב – מונח שהפרשנים מסכימים כי הוא מתאר קורת עץ עבה וגדולה, המכונה בלשון חכמים "מריש" [רש"י, רד"ק, אברבנאל, מלבי"ם]. קורה עבה זו נועדה לחבר את העמודים יחד כדי לייצב אותם במקומם לבל יזוזו, וכן שימשה לקירוי, לנוי, או ליצירת מחיצת שמירה [מצודת דוד, שטיינזלץ]. לפי גישה אחרת, עמודים אלו הוצבו כקומה שנייה על גבי העמודים התחתונים כדי לארוג ביניהם קירות עץ, והקורות העבות שימשו לבניית התקרה של העלייה [רש"י].