מלאכת בניית המכונות במקדש התאפיינה ברמת דיוק מורכבת, תוך הבחנה הנדסית בין חלקים שחוברו זה לזה לבין חלקים שניצוקו כמקשה אחת.
המילה פִּנּוֹת משמעותה זוויות [מצודת ציון], והמונח כְּתֵפוֹת מתאר בליטות ששימשו לתמיכה [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי הפסוק חוזר להזכיר את ארבע הכתפות שכבר תוארו מוקדם יותר בפרק, ומטרת החזרה היא לחדש פרט טכני מהותי על אופן עשייתן [רש"י].
הדגש המרכזי מופיע במילים מִן־הַמְּכֹנָה כְּתֵפֶיהָ, המלמדות שכתפות אלו יצאו מגוף המכונה עצמה. כלומר, הן לא נוצרו בנפרד וחוברות למכונה לאחר מכן באמצעות מלאכת הרכבה, אלא נוצקו יחד עם המכונה כולה ביציקה אחת שלמה ומוצקה [מצודת דוד, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
שיטת יציקה זו של הכתפות בפינות המכונה שונה מאופן החיבור של הכתפות שהיו על סרני הנחושת. הכתפות שעל הסרנים חוברו למקומן באופן מלאכותי ולא ניצוקו יחד איתם, וזאת כדי לאפשר פתיחה וסגירה בעת הצורך לשם גישה אל תוך המכונה. לעומת זאת, בפינות המכונה החיצוניות לא היה צורך במנגנון פתיחה שכזה, ולכן הכתפות ניצוקו יחד עם המכונה כמקשה אחת חזקה ויציבה [מלבי"ם, אברבנאל].