שלמה המלך מקים מבנה שלטוני מרשים ועצום בממדיו, אשר נועד לשמש כמרכז החיים המלכותיים וכמקום כינוס להמונים. בניגוד לבית המקדש, שהכניסה אליו הייתה מוגבלת לכוהנים בלבד, ארמונו של המלך נדרש להכיל את כלל העם, השרים והמשרתים, ולכן ממדיו היו גדולים בהרבה ויחס המידות שלו היה שונה [אברבנאל].
המבנה מכונה בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן, והפרשנים מציעים מספר סיבות לשם זה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בבית קיץ מיוחד שנועד לאפשר למלך להתקרר בימי החום, ולכן גם נבנו בו פתחים וחלונות רבים שנועדו להכניס אוויר. ייתכן שהמבנה הוקם פיזית בתוך יער הלבנון, שלפי חלק מהדעות היה סמוך לירושלים [רלב"ג, אברבנאל, מלבי"ם]. גישה אחרת מסבירה שהשם נובע מהמראה והחומרים של הבית: ריבוי עמודי העץ שבו שיווה לו מראה של יער צפוף, או משום שהיה מצופה כולו בעצי ארז מבפנים ומבחוץ [מצודת דוד, אברבנאל, שטיינזלץ].
הבית היה מחולק למפלסים וחדרים רבים. המפלס התחתון שימש לאחסון אוצרות המלך, כגון בשמים, כלי נשק, מגני זהב ובגדי מלכות. המפלס העליון חולק לארבעה אגפים מרכזיים שכללו את מגורי המלך, מגורי המשרתים, בית העצה וחדרי אירוח [אברבנאל].
שלד המבנה נשען עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים. קיימת מחלוקת לגבי אופן הצבת העמודים. דעה אחת גורסת כי שורות העמודים הוצבו לרוחב הבית, וכך חילקו את החלל הארוך, שהיה מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ, לשלושה חלקים שווים, בעוד המעטפת החיצונית הייתה בנויה מכתלים רגילים [רלב"ג, מלבי"ם, מצודת דוד]. מנגד, יש הסבורים כי טורי העמודים עמדו לאורך הבית [רש"י], או שהוצבו בארבע פינותיו [רד"ק].
על גבי העמודים הונחו וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים, שהן קורות עץ גדולות וחזקות שנחתכו ועובדו במדויק. קורות אלו הושכבו מאוזנות מעמוד לעמוד כדי לחבר ולייצב אותם במקומם, ועליהן הונחו נסרי התקרה של המבנה [רש"י, מצודת דוד, רלב"ג, מלבי"ם]. הצעה נוספת היא שהקורות הללו שימשו כמעין כתלים חיצוניים שחוברו אל העמודים מהצד [שטיינזלץ].