מלאכת המחשבת של כלי המקדש שילבה בתוכה הנדסה מדויקת ועיצוב מורכב, תוך מעברים צורניים בין מבנים מרובעים לעגולים. תיאור מבנה המכונות והכיורות שניצבו עליהן חושף את האופן שבו השתלבו החלקים השונים זה בזה, הן מבחינה מעשית לקליטת המים והן מבחינה אסתטית.
החלק הראשון, וּפִיהוּ מִבֵּית לַכֹּתֶרֶת וָמַעְלָה בָּאַמָּה, עוסק בחלק הבולט כלפי מעלה מתוך מבנה המכונה. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים [מלבי"ם, רלב"ג, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ] היא כי מדובר בפי הכיור עצמו, אשר התרומם ובלט לגובה של אמה אחת מעל ה"כותרת", שהיא המסגרת העליונה של המכונה. לעומתם, יש המפרשים כי מדובר ב"כן", מעין תושבת או בסיס, שיצא מתוך הכותרת ועלה למעלה באמה [רש"י, מצודת דוד]. דעה נוספת קושרת מילה זו לתוספות הנוי שנקראו "לוויות" [רד"ק]. הכותרת עצמה מתוארת כגג המכונה, שהיה עשוי כעין כובע משופע מכל צדדיו שבמרכזו נקב [רש"י], או כקומה עגולה שנועדה להוות מושב לכיור [מלבי"ם].
לגבי פתח הכותרת, נאמר וּפִיהָ עָגֹל מַעֲשֵׂה־כֵן אַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה. פתח זה היה עגול ושימש כעין בסיס ותושבת נוחה שתוכננה במיוחד כדי לקלוט לתוכה את הכיור בצורה חלקה [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. רוחב פתח עגול זה היה אמה וחצי [רש"י, מלבי"ם]. גישה שונה מעט מציעה כי המילים "מעשה כן" אינן מתייחסות לפתח המכונה, אלא לכיור עצמו שהיה עגול [רלב"ג, אברבנאל].
הפאר העיצובי של הכלים בא לידי ביטוי במילים וְגַם־עַל־פִּיהָ מִקְלָעוֹת. על שפת הכותרת, או על המחיצה העגולה שלה, היו פיתוחים וקישוטים שונים, כגון צורות של פרחים [רש"י] או ציורים נאים שנועדו לנוי ולתפארת [מלבי"ם, מצודת דוד, רלב"ג, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ].
לבסוף, הכתוב מדגיש כי וּמִסְגְּרֹתֵיהֶם מְרֻבָּעוֹת לֹא עֲגֻלּוֹת. מסגרות המכונות, דהיינו החלק התחתון שעליו נשען המבנה כולו, היו מרובעות לחלוטין לכל אורכן ללא כל חלק עגול [מצודת דוד, רלב"ג, רד"ק, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסבירים כי הנביא הוצרך להדגיש עובדה זו במפורש כדי ללמד על המעבר האדריכלי המיוחד של הכלים: המכונות היו מרובעות בחלקן התחתון, אך הכיורות והחלקים העליונים שניצבו עליהן היו עגולים, בדומה למבנה של "ים הנחושת" שעשה שלמה המלך, שהיה מרובע מתחתיו ועגול בחלקו העליון [רד"ק, אברבנאל].