תכנונו האדריכלי של המבנה מתאפיין בסימטריה קפדנית, תוך שימת דגש על פתחים המאפשרים כניסת אור ואוויר או על סידור קורות העץ. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים וּשְׁקֻפִים וכן וּמֶחֱזָה מתארות חלונות. המונח וּשְׁקֻפִים נגזר מפעולת ההשקפה החוצה, ואלו נועדו להכניס אור ורוח אל תוך הבית, בעוד המילה וּמֶחֱזָה מציינת אף היא חלון שדרכו ניתן לחזות ולראות את החוץ. לעומת פירוש זה, יש הסבורים כי המילה וּשְׁקֻפִים מתייחסת לצלעות המבנה העשויות כדמות משקוף, והמילה וּמֶחֱזָה מכוונת לפתחים ודלתות [רלב"ג]. גישה שלישית שונה לוקחת את התיאור לכיוון של מערכת הקירוי של הבית, ומסבירה כי וּשְׁקֻפִים הם קורות עץ ארוכות המשמשות כמשקופים, והמילה וּמֶחֱזָה משמעותה קצה או זווית, כך שקצות קורות העץ כוונו במדויק אלו מול אלו [רש"י].
באשר למילים שְׁלֹשָׁה טוּרִים, רוב הפרשנים מסכימים כי מדובר בשלוש שורות של חלונות המסודרות זו מעל זו בגובה הכותל. עם זאת, יש המפרשים כי הכוונה היא לשלוש שורות של נסרי עץ ארז שהפרידו בין חלון לחלון [רד"ק, אברבנאל].
הקפדה יתרה ניכרת במיקום הפתחים במבנה. הביטוי וּמֶחֱזָה אֶל־מֶחֱזָה מלמד על סימטריה מוחלטת, שבה החלונות או הפתחים שבכותל האחד היו מכוונים בדיוק מול אלו שבכותל הנגדי. המילים שָׁלֹשׁ פְּעָמִים מציינות שהקבלה מדויקת זו חזרה על עצמה בכל שלוש שורות החלונות לאורך גובה המבנה [מצודת דוד, שטיינזלץ, אברבנאל]. יש המרחיבים ומסבירים כי החלונות נקבעו בשלושה מכותלי הבית [רד"ק], או שחלוקה זו התקיימה בכל אחד משלושת חלקי האורך של המבנה, כך שבכל מקטע היו חלונות מקבילים [מלבי"ם].