מבנה בית המלך תוכנן בקפידה הנדסית, תוך שימת דגש על צורות גיאומטריות ישרות וזרימת אוויר. מדובר במבנה קיצי, שריבוי הפתחים בו נועד לאפשר כניסת אוויר, ומראהו עתיר העמודים והפתחים הקנה לו מראה הדומה ליער [רש"י].
הפרשנים מסכימים כי וְכָל הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזֹת במבנה היו רְבֻעִים. חללי הדלתות, המשקופים ועמודי המזוזות נבנו בצורה מרובעת וישרה, ולא בצורה עגולה או מקומרת כפי שהיה נהוג במבנים אחרים דוגמת האולם [רש"י, רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל]. יש המרחיבים ומסבירים כי הפתחים והעמודים יצרו יחד צורות ריבוע ענקיות של שלושים אמה לכל כיוון, שחילקו את הבית לחלקים שווים [רלב"ג].
המילה שָׁקֶף מתפרשת בכמה אופנים. גישה אחת מסבירה כי הכוונה למשקוף הדלת, שגם הוא היה מרובע [רד"ק]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמשמעות המילה היא חלון. מדובר בחלונות קטנים ומרובעים שנקבעו מעל פתחי הדלתות, שדרכם ניתן היה להשקיף על מי שעומד בשער [רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המפרשים מילה זו כחיפוי של נסרים דקים ומרובעים שכיסו את הפתחים [רש"י]. גישה ייחודית נוספת רואה כאן מבנה מדורג של משקוף דלת שמעליו שלושה חלונות, היוצרים יחד ארבע שכבות של השקפה [מלבי"ם].
החלק החותם את הפסוק, וּמוּל מֶחֱזָה אֶל מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, מתאר את ההקבלה המדויקת של חללי הבניין. משמעות המילה מחזה היא החלון או פתח הראייה. הפתחים והחלונות שמעליהם היו מכוונים ומקבילים זה מול זה בדיוק רב משני עברי הבניין [מצודת דוד, אברבנאל]. הביטוי שלוש פעמים מצביע על כך שהיו שלושה פתחים בכל כותל שניצבו זה מול זה [מצודת דוד], או שההקבלה הזו חזרה על עצמה בשלושת המרווחים שבין טורי העמודים לאורך הבית [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ, רלב"ג]. לעומתם, יש מי שמסביר שההקבלה מתייחסת לחיפויי העץ בתקרה, שבהם ראשי הנסרים פנו אלו לקראת אלו שלוש פעמים בכל תקרה ותקרה [רש"י].