מלכים א, פרק ז׳, פסוק ט״ו

מלאכת עיצוב שְׁנֵי הָעַמּוּדִים שנועדו לפאר את פתח המקדש נעשתה על ידי הכנת דגם מוקטן או ביציקת הנחושת לתבניות ענק בקרקע, ולכן נאמר וַיָּצַר. הכתוב מציין כי שְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה אַמָּה קוֹמַת הָעַמּוּד הָאֶחָד, מידה הכוללת גם חצי אמה שהוסתרה בתוך הכותרת או שהתווספה בעת ריקוע הנחושת. היקף העמודים נמדד בעזרת חבל מידה, וְחוּט של שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה יָסֹב אֶת הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי, נתון המעיד על עמודים רחבים שהיו למעשה חלולים מבפנים. אזכור גובהו של הָעַמּוּד הָאֶחָד לצד היקפו של הָעַמּוּד הַשֵּׁנִי נועד ללמד ששניהם היו זהים לחלוטין במידותיהם ובתבניתם.