שני הָעַמֻּדִים הוצבו בכניסה למבנה המקדש, בתוך לְאֻלָם הַהֵיכָל, ונועדו להעביר מסר רעיוני לבאים בשעריו. העמוד הַיְמָנִי הוקם בפאה הדרומית ונקרא יָכִין כתפילה ליציבותו ולביסוסו של הבית לעד. לאחריו הוקם בצפון העמוד הַשְּׂמָאלִי שנקרא בֹּעַז, כלומר "בו עז", כתפילה שה' יעניק למקדש קיום ולישראל גבורה. מעבר למשמעותם הפשוטה ולרמיזתם לשושלת המלוכה, עמודים אלו מסמלים את האיזון שבהנהגת ה' בין חוקי הטבע להשגחה הנסית, ואת כוחות הנפש של האדם הנדרש לגבור על יצרו.
מלכים א, פרק ז׳, פסוק כ״א
וַיָּ֙קֶם֙ אֶת־הָֽעַמֻּדִ֔ים לְאֻלָ֖ם הַהֵיכָ֑ל וַיָּ֜קֶם אֶת־הָעַמּ֣וּד הַיְמָנִ֗י וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמוֹ֙ יָכִ֔ין וַיָּ֙קֶם֙ אֶת־הָעַמּ֣וּד הַשְּׂמָאלִ֔י וַיִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ בֹּֽעַז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.