שלמה המלך השגיח אישית על יצירת כלי המקדש היקרים מתוך כבוד למלאכת ה' וכדי לפקח על הנחושת, ועל כן בְּכִכַּר הַיַּרְדֵּן יְצָקָם הַמֶּלֶךְ. בחכמתו הוא בחר במישור הירדן, באזור שבֵּין סֻכּוֹת וּבֵין צָרְתָן, משום שהאדמה שם הייתה לחה ואיכותית מספיק ליציקות ענק. מכיוון שהכלים היו עצומים ולא התאימו לתבניות רגילות, פעולת היציקה נעשתה בְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה. הפועלים חפרו את צורות הכלים ישירות בתוך עובי האדמה והטיט, ושפכו לתוכן את הנחושת המותכת. עם זאת, רק כלי הנחושת הממורטת נוצקו שם, ואילו כלים כבדים מנחושת פשוטה נוצקו בירושלים כדי להימנע מהטורח שבהובלתם.
מלכים א, פרק ז׳, פסוק מ״ו
בְּכִכַּ֤ר הַיַּרְדֵּן֙ יְצָקָ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בְּמַעֲבֵ֖ה הָאֲדָמָ֑ה בֵּ֥ין סֻכּ֖וֹת וּבֵ֥ין צָרְתָֽן׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.