יצא לכם פעם לראות אדם חשוב מאוד, כמו מלך, מתרוצץ ומנסה לתפוס חרק קטנטן? זה בדיוק מה שדוד שואל את שאול המלך. דוד פונה אל שאול ושואל אותו בהיגיון: האם זה מתאים ומכובד שמלך ישראל בכבודו ובעצמו ינהל מסע ציד אחרי אדם פשוט כמוני? הרי מלך יכול פשוט לשלוח שליחים.
כדי להראות לשאול עד כמה המרדף הזה מיותר, דוד משתמש בשני דימויים. קודם כל הוא שואל אחרי מי המלך יָצָא, כלומר למה בכלל התחלת את המרדף? דוד קורא לעצמו כֶּלֶב מֵת. פעם הוא היה כמו כלב שמירה נאמן של המלך, אבל מאז ששאול הרחיק אותו, הוא מרגיש חלש וחסר תועלת.
לאחר מכן דוד שואל אחרי מי אתה רֹדֵף עכשיו, ברגע זה, והוא מדמה את עצמו לפַּרְעֹשׁ אֶחָד. פרעוש הוא חרק קטן שקופץ במהירות ממקום למקום. דוד מסביר לשאול שכרגע הוא בסך הכל כמו פרעוש בודד שרק מדלג ובורח כדי להתחמק. דוד בעצם אומר לשאול: בדיוק כמו שלאדם אין שום גבורה או כבוד כשהוא מנסה לצוד פרעוש קטן, כך אין למלך הגדול שום כבוד בלרדוף אחריי.