שמואל א, פרק כ״ד, פסוק כ״ב

תארו לעצמכם שאתם מבינים שמישהו אחר עומד לקבל תפקיד חשוב מאוד במקומכם, מה הייתם מבקשים ממנו? שאול המלך מבין סוף סוף שדוד הוא זה שיהיה המלך הבא. לכן, הוא מבקש מדוד להישבע לו ולשמור על המשפחה שלו בעתיד, בדומה להבטחה שביקש ממנו בעבר יהונתן, בנו של שאול. שאול משתמש בשתי בקשות שנשמעות דומות: אִם תַּכְרִית אֶת זַרְעִי וגם וְאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי. משמעות המילה תַּשְׁמִיד היא העלמה מוחלטת, והמילים אִם תַּכְרִית משמשות כאזהרה חמורה שאם דוד יפר את ההבטחה, הוא ייענש על כך. בעצם, שתי הבקשות האלה אומרות את אותו הדבר, כי הילדים הם אלה שממשיכים את שם המשפחה לדורות הבאים, ושאול פשוט רצה להדגיש ולחזק כמה העניין חשוב לו. דוד מסכים מיד להישבע, מתוך ביטחון מלא בה' ובמעשיו הטובים שינחו אותו, וכי הוא יודע בוודאות שאכן ימלוך. אולי תשאלו את עצמכם מה קרה שנים לאחר מכן, כאשר קבוצה של אנשים שנקראו הגבעונים פגעה בחלק ממשפחתו של שאול? חשוב לדעת שדוד לא שבר את המילה שלו ולא עבר על השבועה, מכיוון שהוא לא פגע בהם במו ידיו.