תארו לעצמכם רגע שבו אדם מבין פתאום את האמת, גם אם היא קשה לו. זה בדיוק מה שקורה לשאול המלך. הוא רואה איך ה' שומר על דוד פעם אחר פעם ומציל אותו. יותר מזה, הוא רואה שדוד הצליח להתגבר על עצמו ולא לפגוע בו, למרות שהייתה לו הזדמנות. שאול מבין שמי שיודע לשלוט בעצמו כל כך טוב, הוא זה שבאמת ראוי להנהיג. לכן הוא אומר לדוד יָדַעְתִּי כִּי מָלֹךְ תִּמְלוֹךְ.
שאול ממשיך ואומר וְקָמָה בְּיָדְךָ. המילה וְקָמָה מתארת משהו יציב וחזק שנשאר לאורך זמן. יש כאן השוואה קצת עצובה ששאול עושה בתוך הלב שלו: הוא מבין שהמלכות שלו עצמו לא החזיקה מעמד, אבל המלכות של דוד תהיה יציבה ותישאר לתמיד, וכל זה בזכות המעשים הטובים והכישרון שלו.