שיחקתם פעם משחק מחבואים שבו ניסיתם לחשוב על מקום מסתור כל כך פשוט, שהמחפש בחיים לא יחשוב לבדוק בו? זה בדיוק מה שקורה במרדף של שאול אחרי דוד. המלך שאול יוצא למדבר עין גדי ולוקח איתו אִישׁ בָּחוּר, כלומר חיילים מובחרים ומיוחדים שנבחרו בקפידה. החיילים האלה כבר היו מגויסים למלחמה אחרת נגד הפלשתים, ושאול השתמש בהם כדי להסתיר את הסוד שלו. הוא רצה שהעם יחשוב שהוא יוצא למלחמה רגילה, ולא יגלה שהוא בעצם רודף אחרי דוד.
שאול הולך לְבַקֵּשׁ, שזה אומר לחפש, את דוד באזור שנקרא צוּרֵי הַיְּעֵלִים. אלו סלעים ענקיים, חזקים וגבוהים מאוד שבהם חיות היעלים. דוד ידע שה׳ שומר עליו, אבל הוא לא סמך על הנס ודאג להסתתר היטב. כאן מתחילה מלחמת מוחות של ממש בין שניהם. שאול היה בטוח שדוד יברח למקומות הכי גבוהים וקשים להגעה על פסגות הסלעים, ולכן חיפש אותו שם. אבל דוד היה חכם וצפה מראש את המחשבות של שאול. במקום לטפס למקומות הרחוקים, דוד בחר להתחבא דווקא בתוך מערה שנמצאת ממש קרוב לדרך שבה כולם עוברים. הוא הבין ששאול לעולם לא יעלה על דעתו לחפש אותו במקום כל כך גלוי.