ישעיהו, פרק כ״ט, פסוק ט״ז

בני האדם נוטים באיוולתם להסתיר את מחשבותיהם מעיני ה', מתוך הַפְכְּכֶם המבטא עקמומיות, היפוך האמת והשלכת מגבלותיהם על הבורא, שבידו להפוך בקלות את גורלם. הנביא לועג לתפיסה זו ושואל אִם־כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב, כלומר האם באמת ניתן להשוות בין אומן החרס לטיט שבידו ולהחיל את חוקי החומר על ה'. הרי מגוחך שיֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ, על מי שרק שינה את צורתו החיצונית, לֹא עָשָׂנִי, ושוְיֵצֶר, הכלי עצמו, אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין. מכיוון שה' יצר את עצם מהותו של האדם ובנה את מחשבותיו הנסתרות, ברור שהוא מבין לחלוטין את יצירתו ויכול לעצב אותה כרצונו.