ישעיהו, פרק כ״ט, פסוק ז׳

מפלתם של צבאות האויב הצרים על ירושלים, המכונה אֲרִיאֵל על שום המזבח שבתוכה, תהיה פתאומית ומוחלטת. הֲמוֹן כָּל הַגּוֹיִם יתפוגג וייעלם כַּחֲלוֹם חֲזוֹן לַיְלָה, כמראה חסר ממשות שאדם מתעורר ממנו מבלי שיישאר לו זכר, וכך תתנפץ גם אשלייתם של האויבים שקיוו לשווא לכבוש את העיר. כל מערכות הלחימה יתבטלו כליל, ובהן הַצֹּבְאִים וְכָל צֹבֶיהָ, שהם הכוחות המקימים עמדות צבא ומגדלי מצור. בדרך זו יתנדפו גם וּמְצֹדָתָהּ, שהם מבצרי האויב והחיילים האורבים לעיר, וְהַמְּצִיקִים לָהּ, המהדקים את הטבעת סביבה וגורמים לה למצוקה.