נבואה זו מנוסחת בשפה עשירה וכפולה, ומתארת מצב עמוק של תדהמה, בלבול וקהות חושים. הפרשנים נחלקו לגבי הרקע ההיסטורי והנמענים של הפסוק, ומתוך כך נגזרות משמעויות שונות למילים המורכבות שבו.
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהנביא מוכיח את אנשי יהודה על עיוורונם הרוחני. הם נטשו את נביאי האמת, והלכו שולל אחר נביאי שקר [רד"ק, מצודת דוד, אברבנאל]. לעומתם, יש המפרשים כי הפסוק מתאר את תגובתם של אנשי יהודה הנדהמים למראה המפלה הניסית של מחנה סנחריב האשורי, מחזה שהם מתקשים להאמין לו [מלבי"ם]. גישה נוספת רואה בפסוק לעג מריר המופנה כלפי אלו המזלזלים בדברי הנביא, תוך אזהרה שעיוורונם המכוון יהפוך למפלתם [שד"ל].
הקריאה הִתְמַהְמְהוּ וּתְמָהוּ מתפרשת על ידי רוב הפרשנים כדרישה לעצור, להמתין ולהתבונן במתינות, התבוננות שתוביל אותם לתדהמה גדולה על קלקולם או על האירועים [רש"י, רד"ק, אברבנאל, ביאור שטיינזלץ]. עם זאת, יש מי שחולק וטוען כי המילה הִתְמַהְמְהוּ אינה קשורה לעיכוב והמתנה, אלא היא הכפלה של שורש המילה תמה, המדגישה השתוממות מוחלטת [שד"ל].
לגבי הצמד הִשְׁתַּעַשְׁעוּ וָשֹׁעוּ, קיימות מספר דרכי הבנה במקורות. הגישה הראשונה קושרת את המילים לעיוורון, כלומר הנביא קורא להם להמשיך להעלים עין מהאמת, אך מזהיר שבסופו של דבר הם ייוותרו עיוורים ונכשלים באמת [רש"י, רד"ק, שד"ל]. גישה שנייה מסבירה זאת כפעולה של פנייה חוזרת ונשנית לאחור מתוך חוסר אמון במראה עיניהם [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. גישה שלישית רואה בכך ביטוי של זעקה מרה ובכי על החורבן [מצודת דוד, מצודת ציון], בעוד גישה רביעית מפרשת זאת כהזמנה להסתכל, לעסוק ולדבר לעומק במשמעות האירועים [אברבנאל].
בסוף הפסוק מתואר מצבם הקשה: שָׁכְרוּ וְלֹא־יַיִן נָעוּ וְלֹא שֵׁכָר. הפרשנים מסכימים כי זהו תיאור מטאפורי לבלבול דעת קיצוני. האנשים מתנודדים ונופלים חסרי יציבות, ממש כמו שיכורים, אך לא משתיית יין או שֵׁכָר, שהוא יין ישן וחזק, אלא מתוך טרוף הדעת וחוסר הבנה [מצודת דוד, מצודת ציון, אברבנאל, מלבי"ם באור המילות]. הבלבול הזה מיוחס לנביאי השקר עצמם שאינם מסוגלים להשכיל [רד"ק], לעם המבולבל מסוד הנבואה [אבן עזרא], או לחיילי אשור שהוכו בהלם על ידי ה' [מלבי"ם]. אף שרוב מוחלט של המפרשים קוראים את המילה שָׁכְרוּ כתיאור מצב בלשון עבר, יש המציינים מסורת קריאה לפיה מדובר בלשון ציווי, המורה להם להשתכר מרוב בלבול [מנחת שי, שד"ל].