השפלים והענווים עתידים לשמוח ולגיל כאשר יחזו במפלתם של הרשעים, אשר עד כה השתיקו אותם ולא אפשרו להם להוכיחם [רד"ק]. המציאות החדשה מתארת היפוך מעמדות, שבו המתנשאים יושפלו [ביאור שטיינזלץ], והמכשולים שהכשילו את העם יוסרו לחלוטין.
הפסוק מונה שלוש קבוצות מרכזיות של חוטאים שגרמו לעם להתרחק מה', וכעת באות אל קצן [מלבי"ם]:
הקבוצה הראשונה היא העָרִיץ. אלו הם אנשים תקיפים, כוחניים וחזקים ברשעתם [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ], אשר ניצלו את כוחם השלטוני כדי לכפות על העם לעבוד עבודה זרה [מלבי"ם]. המילה אָפֵס מתארת את כליונם וסופם, בדומה לביטוי "אפס כסף" [אבן עזרא, מצודת ציון].
הקבוצה השנייה היא הלֵץ. אלו הם הרשעים המסיתים את ההמון באמצעות דברי לצנות ולעג כלפי ה' [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, יש המבארים כי הלץ הוא היפוכו המוחלט של החכם, שכן חכמה אמיתית אינה נמדדת בזיכרון בלבד אלא במעשים טובים ובהבנת הלב [שד"ל].
הקבוצה השלישית היא שֹׁקְדֵי אָוֶן. אלו אנשים העושים מעשים שאינם הגונים [מצודת ציון] בפרהסיה, ומהווים דוגמה שלילית לשאר העם [מלבי"ם]. המילה שֹׁקְדֵי מבטאת מהירות, השתדלות וחריצות [אבן עזרא, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מסכימים כי מדובר באנשים שמתעסקים ומזדרזים לעשות רע, ויושבים ומתבוננים בקפידה כיצד להוציא אל הפועל את תוכניותיהם הזדוניות [רש"י, רד"ק].
באשר לאופן שבו ייעלמו אותם רשעים, בעוד שרוב הפרשנים מבינים כי מדובר בהכחדה וכליון מוחלט של עושי הרעה [מצודת דוד], קיימת גישה מתונה יותר. לפי גישה זו, אין הכוונה בהכרח שה' ישמיד את הפושעים פיזית; ייתכן שהם יראו את המציאות החדשה וישובו בתשובה מדרכם הרעה, או שלכל הפחות יאבדו את כוחם והשפעתם ולא יוכלו עוד לעשות ככל העולה על רוחם כבעבר [שד"ל].