נבואה זו מציגה תהליך צבאי מדורג ומחושב של הטלת מצור על ירושלים. אף על פי שהאיום הפיזי מגיע מצדו של מחנה אשור בראשות סנחריב, ה' מדבר בגוף ראשון ומייחס את הפעולות לעצמו, כדי להדגיש שהאויב פועל מכוח רצונו וציוויו בלבד [רד"ק, מצודת דוד]. מטרת התיאור המוחשי היא לעורר חרדה ומצוקה בקרב יושבי העיר, כאילו האויב כבר עומד סמוך לחומה [שד"ל].
השלב הראשון במערכה הוא הגעת הכוחות והתבססותם. המילה וְחָנִיתִי מתארת את חניית צבאות האויב סביב העיר [מצודת ציון, מלבי"ם]. אופן ההקפה מתואר במילה כַדּוּר. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהכוונה להקפה מעגלית ומלאה של העיר, בדומה לצורתו של כדור, כך שלא נותר מקום פנוי ללא אנשי מלחמה. מנגד, יש המפרשים מילה זו כשורה של גיסות המקיפים את העיר [רש"י, ביאור שטיינזלץ], או כתיאור של התקפה המתרחשת לפתע פתאום [אבן עזרא].
לאחר שלב ההיערכות מתחיל המצור הפעיל, המתואר במילה וְצַרְתִּי, המבטאת את הלחץ והדוחק המופעלים על הנצורים [מצודת ציון]. המילה מֻצָּב מתארת את אמצעי הלחימה בשלב זה, ויש בה מספר הבנות. פרשנים רבים מסבירים כי מדובר במגדל עץ גבוה המוקם סמוך לעיר, וממנו משליכים אבנים ויורים חצים אל מעבר לחומה [רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון, אבן עזרא]. פרשנים אחרים רואים בכך תיאור של מחנה צבאי ועמדות לחימה [רש"י, ביאור שטיינזלץ], או התייחסות לגיבורי החיל היוצאים בראש הכוח כדי להשחית [מלבי"ם]. גישה נוספת מסבירה את המילה כביטוי לעקשנות המצור, כלומר צבא האויב יעמוד על מקומו בחוזקה ולא יזוז משם עד להכנעת העיר [שד"ל].
השלב השלישי והאחרון של ההסלמה הוא וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת. אלו הם מבנים, חומות מצור או כלים הנדסיים מיוחדים שנועדו להפיל את חומת העיר וללכוד אותה, כדי לא להמתין עד שהעיר תיפול מעצמה מחמת הרעב [מלבי"ם, שד"ל, ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד].
נקודה מעניינת עולה ביחס למציאות ההיסטורית. הפרשנים מציינים כי בפועל סנחריב מעולם לא הספיק לבנות מצור או לירות חץ על ירושלים, כפי שהובטח בנבואה אחרת בספר ישעיהו. הפסוק מתאר אפוא את ההכנות המדוקדקות של האשורים, שהכינו את מגדלי העץ וכלי המצור מתוך כוונה להילחם בבוקר המחרת, אך תוכניתם הופרה כאשר מלאך ה' הכה במחנם באותו הלילה [רד"ק].