ישעיהו, פרק כ״ט, פסוק ג׳

ה' מציג תהליך צבאי מדורג של הטלת מצור על ירושלים בידי צבא אשור, ומדבר בגוף ראשון כדי להדגיש שהאויב פועל מכוח ציוויו בלבד. המערכה נפתחת בהקפת העיר, כאשר המילים וְחָנִיתִי כַדּוּר מתארות חניה מעגלית ומלאה של צבאות האויב, שורת גיסות או התקפה פתאומית. לאחר מכן יחל הלחץ והדוחק על הנצורים, שלב המתואר במילים וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב, וכולל הקמת מגדלי עץ לירי מעבר לחומה, הצבת עמדות לחימה או עמידה צבאית עקשנית. השלב האחרון הוא וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת, הכולל בניית כלים הנדסיים שנועדו להפיל את החומה וללכוד את העיר במהירות ללא המתנה לרעב. בפועל, תיאור מוחשי זה משקף את הכנותיו המדוקדקות של סנחריב לקרב, תוכנית שהופרה כאשר מלאך ה' הכה במחנהו באותו הלילה.