תארו לעצמכם שאתם נמצאים בתוך ירושלים, מוגנים מאחורי חומות גבוהות, ופתאום צבא אויב עצום מתקרב כדי להטיל מצור על העיר. הנבואה מתארת צעד אחר צעד איך נראית התקפה כזו. למרות שמי שתוקף הוא מלך אשור, ה' מדבר בגוף ראשון ואומר שהוא זה שעושה את הפעולות. למה? כדי ללמד אותנו שהאויב יכול לפעול רק בגלל שה' מרשה לו ומכוון אותו.
השלב הראשון במלחמה הוא וְחָנִיתִי, כלומר צבא האויב יגיע ויקים את המחנה שלו סביב העיר. הוא יקיף אותה מכל הכיוונים בדיוק כַדּוּר, בצורה של מעגל שלם, כך שלא יישאר אפילו מקום אחד פנוי. לאחר מכן יתחיל השלב של וְצַרְתִּי, שבו האויב יסגור על העיר וילחץ מאוד על האנשים שנמצאים בפנים. כדי להצליח לפגוע במי שנמצא מעבר לחומה, האויב יבנה מֻצָּב, שזהו מגדל עץ גבוה מאוד שממנו אפשר לירות חיצים ולהשליך אבנים אל תוך העיר. ולבסוף, וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת שפירושו הבאת כלים מיוחדים שנועדו לשבור את חומת העיר וללכוד אותה מהר.
התיאור הזה נועד לעורר את אנשי ירושלים ולגרום להם להבין עד כמה המצב מסוכן, ממש כאילו האויב כבר עומד על החומה. אבל יש כאן סוד מעניין. מלך אשור באמת הכין את כל מגדלי העץ וכלי המלחמה כדי לתקוף בבוקר, אך בפועל הוא מעולם לא הספיק להשתמש בהם. באותו הלילה מלאך ה' פגע במחנה שלהם, והם לא ירו אפילו חץ אחד על ירושלים.