ישעיהו, פרק כ״ט, פסוק ט״ז

יצא לכם פעם לנסות להסתיר משהו, ואז לגלות שמי שניסיתם להסתיר ממנו ידע על כך מהרגע הראשון? לפעמים בני אדם עושים טעות מצחיקה וחושבים שהם יכולים להסתיר את המחשבות והמעשים שלהם מעיני ה'. הנביא מסביר עד כמה המחשבה הזו שגויה בעזרת דוגמה מיוחדת, ואומר לאותם אנשים הַפְכְּכֶם, כלומר, אתם ממש הופכים את האמת ומבלבלים את הכל. הוא שואל אותם אִם־כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב, האם אפשר בכלל להשוות בין אומן שמכין כלים מחימר לבין החימר עצמו? הרי אומן החרס מכיר את החומר שלו הכי טוב שאפשר ויכול לעצב אותו בדיוק כמו שהוא רוצה. באותו אופן, ה' יודע בדיוק מה אנחנו חושבים ומרגישים. תארו לעצמכם שכלי חרס היה יכול לדבר. האם זה הגיוני שכִּי־יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי? כלומר, האם הכלי יכול להגיד על מי שהכין אותו שהוא בכלל לא עשה אותו? או שוְיֵצֶר אָמַר לְיוֹצְרוֹ לֹא הֵבִין, שזה אומר שהכלי יגיד על האומן שיצר אותו שהוא לא מבין שום דבר? הרי ה' הוא זה שבנה אותנו, את הלב שלנו ואת המחשבות הכי נסתרות שלנו. לכן, זה פשוט לא הגיוני לחשוב שהוא לא מבין או לא יודע בדיוק מה עובר לנו בראש.