ישעיהו, פרק ל׳, פסוק כ״ז

גבורתו של ה' מתגלה בסערה כדי להעניש את האימפריה האשורית ולנקום את עלבונו, והופעה זו מכונה שֵׁם־יְהֹוָה. ה' בָּא מִמֶּרְחָק בירידה מן השמים על ידי מלאך משחית, ובכך מקיים הבטחה עתיקה ומוכיח לאויב כי הוא משגיח ומכה לפתע גם מרחוק. כעסו על מחנה אשור יוקד, ולכן בֹּעֵר אַפּוֹ ומביא עמו וְכֹבֶד מַשָּׂאָה, כלומר עונש כבד מנשוא או עשן סמיך העולה מאש הבערה. הגזירה האלוהית שנחרצה על אשור מומחשת כדמות שפניה מפיקות קצף, כאשר שְׂפָתָיו מָלְאוּ זַעַם וּלְשׁוֹנוֹ כְּאֵשׁ אֹכָלֶת, השורפת ומשמידה את הרשעים בכוח הדיבור בלבד.