ההישענות על כוחות זרים בעת משבר מתגלה כאשליה, שכן וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ ומפזרים הבטחות שווא ריקות מתוכן מתוך חוסר יכולת ועוינות נסתרת. משום כך מכריז הנביא לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת, כדי להדגיש את הפער בין הגאווה וההתרברבות המצרית לבין חוסר המעש והבטלה שלהם בפועל. מנגד, יש הרואים באמירה זו כוונה לירושלים, שבה העוצמה האמיתית טמונה בישיבה בטוחה ושקטה מבלי לחפש עזרת זרים. לחלופין, ייתכן שהפסוק לועג לאנשי יהודה עצמם, ומזהיר כי מאמציהם הקדחתניים והנמהרים לכרות ברית עם מצרים משולים לזריזות השווה לבטלה שאינה מניבה כל תוצאה.
ישעיהו, פרק ל׳, פסוק ז׳
וּמִצְרַ֕יִם הֶ֥בֶל וָרִ֖יק יַעְזֹ֑רוּ לָכֵן֙ קָרָ֣אתִי לָזֹ֔את רַ֥הַב הֵ֖ם שָֽׁבֶת׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.