החטא וההסתמכות על משענת קנה רצוץ אינם מתגלים מיד במלוא חומרתם, אלא פועלים כפגם מבני ההולך ומחליש את יסודות הקיום, עד לקריסה מוחלטת ובלתי צפויה. הנביא ממחיש את תוצאות העוון באמצעות דימוי אדריכלי רב־עוצמה של חומת מגן אדירה הקורסת על יושביה.
העוון שעליו מדובר הוא הסרת הביטחון בה' והישענות על כוחות זרים. העם ראה בבריתות צבאיות, כמו העזרה ממצרים [מצודת דוד, רד"ק, אברבנאל] או תשלום שוחד לאשור [אבן עזרא], מעין מבצר בטוח. בעקבות זאת, הנביא ממשיל את אותה משענת זרה לחומה נשגבה, כלומר חומה גבוהה וחזקה [מצודת ציון, שטיינזלץ]. בני ישראל חשבו שחומה זו תגן עליהם מפני האויב, אך למעשה, ככל שהחומה גבוהה וכבדה יותר, כך עוצמת הנפילה והנזק שייגרם ממנה יהיו קשים והרסניים יותר [מלבי"ם, רד"ק, שטיינזלץ].
תוצאת החטא מתוארת כפרץ נופל, סדק ושבירה בקיר הגורמים בהכרח לנפילתו [רש"י, מצודת ציון, רד"ק, שד"ל]. באשר לאופיו המדויק של אותו פגם, הפרשנים נחלקו בביאור המילה נבעה:
גישה אחת מפרשת את המילה מלשון גילוי וחשיפה. כלומר, מדובר בסדק או בפרצה ההולכים ומתרחבים, נחשפים לעין וחודרים אל תוך עובי החומה ופנימיותה [רש"י, מלבי"ם, שד"ל, שטיינזלץ].
לעומת זאת, גישה שנייה מפרשת את המילה מלשון אבעבועות. לפי פירוש זה, מדובר בנפיחות ובליטה שנוצרו בתוך הקיר כתוצאה מחלחול מי גשמים ושימוש בטיט רעוע. גם אם החומה נראית חזקה ביסודה, המקום הנפוח מעיד על רקבון פנימי, וכובד החומה הגבוהה יכריע את הנקודה החלשה הזו ויביא לקריסתה [דונש, אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, מצודת ציון]. עם זאת, יש מי שסבור שדימוי של אבעבועות מתאים פחות לתיאור של קיר הנוטה ליפול [שד"ל].
סופה של אותה קריסה לבוא פתאום לפתע. כפל המילים הנרדפות בא להדגיש את מוחלטות ההפתעה [אבן עזרא, מצודת ציון]. מכיוון שהחומה נראתה יציבה, או שהפגם בה לא טופל כראוי, השבר יגיע ברגע אחד וללא כל התראה מוקדמת, כך שלא יוותר זמן להתכונן או להציל דבר מן ההרס [מלבי"ם].