מפלתה של האימפריה האשורית האדירה אינה מתרחשת באמצעות כלי נשק רגילים, אלא על ידי התערבות אלוהית ישירה וקולית. משמעות המילה יֵחַת היא שבירה [מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
תחילה מובהר כי מִקּוֹל ה' בלבד תישבר אשור, וגערת ה' היא זו שמובילה לשבירתם [מצודת דוד]. קול זה, שהשמיע ה' בעת שישראל החלו לשיר את שירי החג, הספיק לבדו כדי להפחיד ולשבר את מחנה אשור עוד בטרם ספגו מכה פיזית [מלבי"ם]. על פי מסורת חז"ל, ההתערבות האלוהית התבטאה בכך שה' פתח את אוזני האשורים לשמוע שירה מפי חיות הקודש, ועוצמת הקול השמימי היא שהמיתה אותם [רש"י].
בנוגע להמשך הפסוק, בַּשֵּׁבֶט יַכֶּה, קיימת מחלוקת בין הפרשנים לגבי זהות המכה וזהות המוכה. גישה אחת מפרשת כי השבט נמצא בידו של ה', והוא זה שיכה את אשור בשבטו, כך שאשור תישבר כאילו הוכתה בשבט מרסק [אבן עזרא, רד"ק, מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. מנגד, גישה אחרת מבינה את המילים כתיאור של אשור עצמה. אשור, שהייתה רגילה להכות את ישראל בשבטה, היא זו שתישבר כעת [רש"י, רד"ק]. מבחינה תחבירית, חסרה בפסוק המילה "אשר", כך שהכוונה היא לאשור שהייתה בעבר השבט אשר בו היה ה' מכה, וכעת המטה הזה נשבר [שד"ל].