דברי הנביא עוברים כעת לנחמה עמוקה המופנית ליושבי ירושלים, ומבטיחים להם הגנה אלוהית והיענות מיידית לתפילתם. בניגוד לממלכת שומרון ולשאר ערי יהודה שנגזר עליהן לצאת לגלות או להיתפס בידי צבא אשור, ירושלים תזכה להשגחה קרובה ואוהבת [רד"ק, אברבנאל].
המילים כִּי עַם בְּצִיּוֹן יֵשֵׁב בִּירוּשָׁלִָם מופנות ישירות אל העם [שד"ל], ומבטיחות כי ימים יבואו ובירושלים יישאר עם צדיק שישב בה לבטח [רש"י]. זהו עמו של המלך חזקיהו, אשר בניגוד לאחרים לא ינוס מפני האויב ולא יחפש עזרה במצרים, אלא יסמוך על ה' [מלבי"ם]. המילה כִּי משמשת כאן כלשון חיזוק והדגשה [שד"ל].
ההבטחה בָּכוֹ לֹא תִבְכֶּה משמעותה שהעם לא יצטרך עוד להתחנן ולבקש בקשות מה' מתוך בכי מרובה [רש"י, מצודת דוד]. הם לא יבכו את בכי הגלות והשבי כפי שבכו תושבי הערים האחרות שנתפסו [רד"ק]. היחס האלוהי לירושלים מומשל למינקת מסורה היושבת ברציפות לצד התינוק האהוב שלה; היא אינה מניחה לו לבכות כלל, אלא נענית לו מיד ברגע שהיא שומעת את קולו, שכן הבכי מזיק לו [אברבנאל].
ה' ירחם עליהם וחָנוֹן יָחְנְךָ לְקוֹל זַעֲקֶךָ – די יהיה בעצם קול הזעקה בלבד, ללא צורך בדמעות, כדי לעורר את רחמי השמיים [מלבי"ם, מצודת דוד].
שיא ההבטחה מתבטא במילים כְּשָׁמְעָתוֹ עָנָךְ. רוב הפרשנים מסכימים כי ה' לא ימתין, אלא יענה לעם מיד ברגע שישמע את זעקתם. היענות זו לא תהיה רק בדיבור, אלא במעשה הצלה של ממש, כפי שרומזת המילה ענך – מילה בעלת מבנה דקדוקי נדיר ויוצא דופן הדומה ללשון ארמית [שד"ל, אבן עזרא]. המהירות שבה ה' עונה מעידה על חיבה יתרה; אין מדובר בהיענות שנועדה רק כדי להיפטר מן המבקש, וגם לא בהמתנה מכוונת עד שהמבקש יתייסר ויתענה, אלא בשמיעה ותשובה מיידית מתוך אהבה [חומת אנך].
יש המוסיפים כי ההיענות תהיה כה מהירה, עד שהיא תקדים את סיום הזעקה. המילה ענך מתפרשת גם מלשון הד; תשובת ה' תהיה כה סמוכה, עד שזעקת העם תישמע כמו הד העונה לקולו של ה' שכבר הקדים לענות [מלבי"ם]. הבטחה זו התגשמה בפועל כאשר המלך חזקיהו קרע את בגדיו, נכנס לבית ה' והתפלל בעת המצור של סנחריב, וה' ענה לו מיד על ידי ישעיהו הנביא [רד"ק]. עם זאת, ישועה זו לא תופיע בבת אחת במלואה, אלא תתגלה תחילה בצמצום ובהדרגה [ביאור שטיינזלץ].