בעת משבר, הנטייה האנושית היא לחפש משענת בכוחות פוליטיים וצבאיים חיצוניים, אך הנביא חושף את האשליה שבהישענות זו. הבטחות הסיוע מתגלות כקליפה ריקה, והפסוק מעמת בין התרברבות קולנית לבין חוסר מעש מוחלט.
במוקד הפסוק עומדת ההכרזה וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ. הפרשנים מסכימים כי הסיוע המצרי הוא חסר כל ממשות. מדובר בדבר ריק מתוכן, מעין קליפה חיצונית שאין בתוכה דבר [מלבי"ם, מצודת ציון]. מעבר לחוסר היכולת האובייקטיבי של המצרים להושיע, הם גם נעדרים כל רצון אמיתי לעשות זאת; הם מפזרים הבטחות שווא מתוך זדון ועוינות נסתרת לישראל [מצודת דוד, מלבי"ם].
חלקה השני של הנבואה, לָכֵן קָרָאתִי לָזֹאת רַהַב הֵם שָׁבֶת, מציג תמונה מורכבת יותר, והפרשנים נחלקו בשאלה למי מכוונת המילה לָזֹאת ומה משמעות הביטוי. מתוך המקורות עולות שלוש גישות מרכזיות:
הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהפסוק ממשיך לעסוק במצרים וללעוג לה [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם]. לפי פירוש זה, המילה רַהַב מתארת גאווה, התרברבות וגסות רוח, ואילו המילה שָׁבֶת מציינת בטלה וחוסר מעש. כלומר, המצרים מתגאים בכוחם ומבטיחים הבטחות גדולות, אך בפועל הם עם בטל היושב בביתו ואינו נוקף אצבע כדי לעזור [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל]. לאור זאת, יש המפרשים כי גאוותם של המצרים ראויה להתבטל ולשבות [רש"י], או שהנביא קורא לישראל לחדול ולהפסיק את הקשר עמם מאחר שאין בהם כל תועלת [ביאור שטיינזלץ]. דעה נוספת באותו כיוון רעיוני מציעה שהפסוק מכוון דווקא לשומרון, שמתגאה בכוחה אך יושבת בביתה ושולחת אחרים להילחם עבורה [אברבנאל].
מנגד, גישה שונה לחלוטין גורסת כי המילה לָזֹאת מתייחסת לעיר ירושלים. לפי תפיסה זו, המילה רַהַב אינה מבטאת גאווה שלילית אלא חוזק ועוצמה. הנביא מדגיש כי החוזק האמיתי של העם טמון במושג שָׁבֶת, כלומר ישיבה בטוחה ושקטה בתוך ירושלים, ללא שום צורך לרדת מצרימה ולחפש עזרת זרים [רד"ק, אבן עזרא].
גישה שלישית וייחודית דוחה את שני הפירושים הקודמים, וטוענת כי הפסוק אינו לועג למצרים אלא לאנשי יהודה הבוטחים בהם. לפי קו מחשבה זה, לָזֹאת מתייחס לעצם המעשה של שליחת המשלחות למצרים, והמילה הֵם מכוונת לאנשי יהודה עצמם. הביטוי רַהַב שָׁבֶת מוסבר כפתגם עממי עתיק שמשמעותו "זריזות השווה לבטלה". המילה רַהַב מתפרשת כנחיצות, הפצרה וחיפזון, ואילו שָׁבֶת משמעותה בטלה. הנביא אומר לאנשי יהודה שכל המאמץ והזריזות שלהם להשיג ברית עם מצרים הם חסרי תוחלת, ומשולים לעבודה קשה וקדחתנית שאינה מניבה שום תוצאה [שד"ל].