העם מפנה קריאת תגר בוטה כלפי נביאי ה' ודורש מהם לחדול מתוכחות המוסר המונעות ממנו לחיות לפי תאוותיו. בדרישה סוּרוּ מִנֵּי־דֶרֶךְ הַטּוּ מִנֵּי־אֹרַח, העם מצווה על הנביאים לסור מן נתיב הישר, או לחלופין להטות את העם עצמו אל עבר נבואות שקר ועיוות החוק כדי לאפשר להם לעשוק באין מפריע. בנוסף, הם תובעים הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, כלומר הפסיקו לדבר בשם ה' ובטלו לחלוטין את נוכחותו וזכרו מחיינו. הם מואסים דווקא בשם זה משום שאין להם כל רצון להתקדש, להידמות לדרכי ה' או לקיים חיבור רוחני עמו.
ישעיהו, פרק ל׳, פסוק י״א
ס֚וּרוּ מִנֵּי־דֶ֔רֶךְ הַטּ֖וּ מִנֵּי־אֹ֑רַח הַשְׁבִּ֥יתוּ מִפָּנֵ֖ינוּ אֶת־קְד֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל׃ {ס}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.