ישעיהו, פרק ל׳, פסוק כ״ב

Isaiah 30:22Sefaria

וְטִמֵּאתֶ֗ם אֶת־צִפּוּי֙ פְּסִילֵ֣י כַסְפֶּ֔ךָ וְאֶת־אֲפֻדַּ֖ת מַסֵּכַ֣ת זְהָבֶ֑ךָ תִּזְרֵם֙ כְּמ֣וֹ דָוָ֔ה צֵ֖א תֹּ֥אמַר לֽוֹ׃

כאשר העם יעזוב את העבודה הזרה, הוא יחוש סלידה מוחלטת מהאלילים ולא יחמוד כלל את העושר שעוטף אותם. מתוך תחושה זו וְטִמֵּאתֶם ותכריזו כמאוס את צִפּוּי הכסף המכסה את פְּסִילֵי כַסְפֶּךָ, וכן את אֲפֻדַּת הפסל, שהיא חגורתו וכיסויו היקר המולבש על מַסֵּכַת זְהָבֶךָ שניצוקה ממתכת. מאחר שחפצים אלו אסורים בהנאה, תִּזְרֵם ותשליכו אותם הרחק מתוך תחושת ניכור, ותתייחסו אליהם בתיעוב כְּמוֹ דָוָה, כשם שמרחיקים אישה נידה או אדם חולה. הגירוש המוחלט יתבטא בקריאה צֵא תֹּאמַר לוֹ, המצווה על הפסל להתרחק החוצה, שכן הוא יהפוך למשוקץ בעיני העם כצואה וזוהמה ממש.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק כ״א
פסוק כ״ג

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.