ישעיהו, פרק ל״ב, פסוק ב׳

כל אִישׁ המשמש כמנהיג ראוי וצדיק, כמו המלך חזקיהו ושריו, מהווה עוגן ומגן לעמו בעת צרה. ההגנה שהוא מעניק היא כְּמַחֲבֵא רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם, כלומר מקום מסתור בטוח מפני סערות עזות ומים שוטפים, המסמל את הצלת העם מאויבים ומפורענויות. בנוסף, המנהיג נמשל לכְּפַלְגֵי מַיִם בְּצָיוֹן, שהיא ארץ מדבר יבשה ושוממה, שכן הוא מרווה את צימאון העם ומפיץ את התורה המשיבה את נפשם. לבסוף, הוא מתואר כְּצֵל סֶלַע כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָה, סלע גדול ועבה המעניק מחסה מוחלט וקריר בארץ צמאה וחשופה לשמש, דימוי המייצג את משפט הצדק והדרך הישרה שבה הוא מדריך את העם. מעטפת הגנה שלמה זו, המשלבת ביטחון, תורה וצדק, פותחת את חושי העם ומכינה אותם לקלוט דברי אמת.