ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק ט״ו

תארו לעצמכם אויב שעומד מחוץ לחומות העיר ומנסה להפחיד את התושבים, לא בעזרת כלי נשק, אלא בעזרת מילים. שליח של מלך אשור מנסה לבלבל את תושבי ירושלים ולגרום להם להפסיק לסמוך על המלך שלהם, חזקיהו, וגם לא לסמוך על ה'. הוא קורא אליהם ואומר וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל ה', כלומר, אל תאמינו לחזקיהו כשהוא מבטיח לכם שה' יושיע אתכם. האויב יודע שחזקיהו מנסה לעודד את העם בשתי טענות שונות: הטענה הראשונה היא הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה', הבטחה שה' יציל אותם בזכות המעשים הטובים של העם. הטענה השנייה היא שלֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בידי מלך אשור, פשוט מפני שירושלים היא עיר קדושה שה' יגן עליה. השליח של אשור מדבר הפעם בקיצור ולא מביא הוכחות ארוכות כדי לסתור את דברי המלך, כי הוא סומך על כל הדברים המפחידים שהוא כבר אמר להם קודם לכן. המטרה שלו היא אחת: לשבור את התקווה והביטחון של העם.