חשבתם פעם כמה קשה זה להיות נעולים בתוך מקום אחד הרבה זמן, כשהאוכל והמים עומדים להיגמר? במצב כזה, כל הצעה לצאת החוצה נשמעת כמו חלום. זה בדיוק מה שעושה השליח של מלך אשור לתושבי ירושלים. הוא מנסה לשכנע אותם למרוד במלך שלהם ואומר להם אַל תִּשְׁמְעוּ אֶל חִזְקִיָּהוּ. הוא מבטיח להם שאם רק יקשיבו לו, החיים שלהם תחת שלטון אשור יהיו הרבה יותר טובים ובטוחים.
כדי שזה יקרה, הוא דורש מהם עֲשׂוּ אִתִּי בְרָכָה, כלומר, תחתמו איתי על הסכם שלום ותביאו מתנה שתראה שאתם נכנעים. הוא גם מבקש וּצְאוּ אֵלַי, כלומר לצאת מחוץ לחומות העיר כדי לקבל את פניו של מלך אשור ולהראות לכולם שאתם מקבלים את השלטון שלו.
בתמורה לכניעה הזו, השליח נותן להם הבטחה שפותרת בדיוק את מה שהכי קשה להם באותו רגע: וְאִכְלוּ אִישׁ גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי בוֹרוֹ. הוא מבטיח שהמצור יסתיים מיד, והם כבר לא יהיו כלואים ורעבים. כל אחד יוכל לצאת בביטחון לשדה שלו, לאכול מהפירות שלו ולשתות מים טריים מהבור שלו. אבל יש פה סוד קטן שהשליח לא מבליט: השקט הזה יהיה רק זמני. מלך אשור מתכנן לתת להם לחיות בשלווה בבתים שלהם רק עד שהוא ימצא עבורם ארץ אחרת, שאליה הוא יגרש אותם בסופו של דבר.