מול המשלחת האשורית המאיימת, יוצאת משלחת של בכירי ממלכת יהודה כדי לשמוע את דבריהם [שד"ל]. הרכב המשלחת אינו מקרי ומבטא את אופייה של המלכות הישראלית. בעוד שסנחריב מלך אשור נשען על כוח צבאי עצום, מלך יהודה מתמקד בעשיית משפט, ולכן שולח את הפקידים הממונים על מערכות הצדק והניהול, מתוך אמונה שהמלחמה עצמה מסורה בידי ה' [חומת אנך].
בראש המשלחת עומד אֶלְיָקִים בֶּן חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל הַבָּיִת. תפקיד זה מקביל לשר בכיר או ראש ממשלה, הממונה על ניהול ארמון המלך [מצודת דוד, ביאור שטיינזלץ]. אליקים למעשה נכנס לתפקיד זה במקומו של שבנא, ששימש בו קודם לכן והודח [שד"ל].
האישיות השנייה היא וְשֶׁבְנָא הַסֹּפֵר. תפקיד הסופר אינו מתמצה רק במלאכת הכתיבה, אלא מתייחס לאיש אמון של המלך האחראי על ספירת כספים, ניהול חשבונות, או אפילו שר צבא הממונה על מפקד החיילים [שד"ל]. סביב זהותו של שבנא קיימת מחלוקת. יש הסבורים כי זהו אותו שבנא שהודח מתפקידו הרם כשר על הבית וירד בדרגתו לתפקיד סופר. אולם, גישה אחרת שוללת זאת בתוקף וטוענת כי מדובר באדם אחר בעל שם זהה. הנימוק לכך הוא שמלך לא יפקיד תפקיד כה רגיש של סופר בידי אדם שהודח בגין חוסר אמון, מה גם שקשה לתאר ששבנא המודח יסכים לעבוד תחת אליקים שירש את עמדתו. בנוסף, זיהויו של שבנא זה עם השר שהודח עומד בסתירה לנבואת ישעיהו, שניבא על מותו של שבנא המודח בגלות [שד"ל].
החבר השלישי במשלחת הוא וְיוֹאָח בֶּן אָסָף הַמַּזְכִּיר, שאף הוא נשא בתפקיד רם במערכת המלוכה [ביאור שטיינזלץ]. הפרשנים מציעים מספר הסברים למהות תפקידו של המזכיר: הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא כי מדובר באדם האחראי על כתיבת קורות הימים וספרי הזיכרונות של הממלכה. פירוש אחר קושר את התפקיד למערכת המשפט והסדר הטוב, ולפיו המזכיר היה אחראי להזכיר למלך מי הממתין הראשון בתור למשפט או להגשת בקשה [רש"י, מלבי"ם]. גישה נוספת מציעה כי תפקידו היה להזכיר למלך את המטלות שעליו לבצע כדי שלא ישכח אותן, או להזכיר לפניו את זכויותיהם של אזרחי הממלכה ואת חובותיהם, כדי שהמלך יתגמל אותם כראוי [שד"ל].