העימות מחוץ לחומות ירושלים עולה שלב, כאשר שליח אשור עובר ללוחמה פסיכולוגית ישירה מול העם הנצור. בקשתם של שרי יהודה, שלא לדבר בשפה המקומית באוזני העם, פעלה כחרב פיפיות. מתוך בקשה זו הבין רבשקה כי ביטחונו של העם בחזקיהו ובה' אינו יציב וחזק מספיק [שד"ל]. זיהוי החולשה הזה הגדיל את גאוותו וזדונו, והוא מחליט לחרף את ה' ולהניא את לב העם מאחרי מלכם, במטרה לפתות אותם להיכנע ולפתוח בפניו את שערי העיר [שד"ל].
לכן, וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל גָּדוֹל יְהוּדִית. הוא בוחר במכוון לדבר בקול רם ובשפה המובנת לכולם, כדי לייחד את דבריו אל העם הפשוט ולא אל ההנהגה, וכך לוודא שכל הנוכחים ישמעו ויבינו את המסר [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בפנייתו, שִׁמְעוּ אֶת דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל, הוא מנסה לגמד את מנהיגות יהודה, ודורש מהעם להקשיב לדבריו של מלך אשור העוצמתי, ולא לחזקיהו שאותו הוא מציג כמלך קטן ודל [מלבי"ם].