ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק ו׳

קרה לכם פעם שהייתם עייפים וניסיתם להישען על ענף שמצאתם בדרך, אבל ברגע שהנחתם עליו את כל המשקל שלכם הוא פשוט נשבר? תארו לעצמכם מה קורה כשסומכים על משהו שאמור לעזור, ובסוף הוא רק מזיק. מנהיגי העם החליטו לסמוך על מלך מצרים שיעזור להם במלחמה, במקום לבטוח בה׳. האויב מבין זאת ולועג להם. הוא מדמה את מצרים למשענת, שזהו מקל הליכה שאדם סומך עליו. אבל המקל הזה עשוי מקנה, שזהו צמח חלש מאוד מטבעו, והוא גם רצוץ, כלומר מקל שכבר נשבר והקצוות שלו מרוסקים ומלאים בשבבים חדים. כשאדם נשען על מקל כזה קורים שני דברים גרועים: תחילה, הוא מפסיק להשתמש בכוח של הרגליים שלו כי הוא משלה את עצמו שהמקל יחזיק אותו ויתמוך בו. בנוסף, בגלל שהמקל שבור, הוא נשבר לגמרי, חודר לתוך כף היד ופוצע אותה. כך בדיוק קורה למי שבוטח בפרעה מלך מצרים. העם חושב שיקבל עזרה ולכן מפסיק לפעול ולנסות להציל את עצמו, אבל בפועל מלך מצרים חלש ולא אמין. במקום להושיע, הוא רק בא כדי לנצל את העם, לקחת מהם כסף ומיסים, ומשאיר אחריו נזק גדול במקום עזרה.