ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק ו׳

הבחירה לכרות ברית עם מִצְרַיִם במקום לבטוח בה' אינה רק חסרת תוחלת, אלא סכנה ממשית. הממלכה מדומה אל מִשְׁעֶנֶת, כלי סמיכה, העשויה מן הַקָּנֶה שאינו חזק דיו כדי להיתמך בו, והוא הָרָצוּץ – בין אם הוא שביר ורעוע ובין אם הוא כבר שבור וקצותיו מלאים קיסמים. כאשר אדם יִסָּמֵךְ על קנה כזה הוא מרפה את רגליו ומוותר על כוחותיו העצמיים, אך הקנה חודר בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ, כלומר פוצע את ידו. כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לכל הַבֹּטְחִים עָלָיו: במקום להושיע, הוא מנצל את העם, גובה מסים, וגורם לנזק במקום להעניק עזרה.