דברי הדובר נועדו לערער את ביטחונם של תושבי ירושלים בהנהגתו של המלך ובהשגחת ה'. האזהרה וְאַל יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל ה' מנסה למנוע מהעם להאמין להבטחות כי הישועה האלוהית תבטיח שלֹא תִנָּתֵן הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. קריאה זו מתמודדת עם שני נימוקים שחזקיהו עשוי להשמיע כדי לחזק את רוח העם: האחד, הַצֵּל יַצִּילֵנוּ ה' בזכות העם עצמו, והשני הוא שה' יגן על העיר מעצם היותה עיר קודשו. הדובר מקצר בשלילת טענות אלו, מכיוון שהוא נשען על ראיות שכבר ביסס בדבריו הקודמים.
ישעיהו, פרק ל״ו, פסוק ט״ו
וְאַל־יַבְטַ֨ח אֶתְכֶ֤ם חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶל־יְהֹוָ֣ה לֵאמֹ֔ר הַצֵּ֥ל יַצִּילֵ֖נוּ יְהֹוָ֑ה לֹ֤א תִנָּתֵן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את בְּיַ֖ד מֶ֥לֶךְ אַשּֽׁוּר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.