תארו לעצמכם גיבור חיל שמתארגן למשימה חשובה ולובש עליו שריון וקסדה. ממש כמו הגיבור הזה, ה' מתואר כמי שמתלבש בשתי מערכות של בגדים כדי לפעול בעולם. בהתחלה, ה' עוטה על עצמו כלי מגן ולובש צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן. שריון הוא בגד חזק מברזל ששומר על הגוף בקרב. הצדקה הזו היא החסד הגדול של ה', שמחליט להגן עלינו ולשמור עלינו גם אם אין לנו מספיק מעשים טובים. יחד עם השריון, ה' שם וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ. הכובע הוא קסדת הלוחמים, והראש מסמל את המחשבה והתכנון של ה' להביא לנו הצלה. השריון והקסדה הם כלים שלובשים רק לזמן קצר, וזה מלמד אותנו שהמלחמה והסכנה הן רק מצב זמני שיחלוף.
אחר כך, ה' לובש בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת. אלו הם בגדים שנועדו לעשות צדק ומשפט באותם עמים שהציקו לעם ישראל. המילה תִּלְבֹּשֶׁת מראה שזהו לבוש מפואר. בניגוד לשריון הזמני, אלו בגדים רגילים שלובשים באופן קבוע, כדי להראות שהצדק והתיקון שייעשו יישארו לתמיד. לבסוף, ה' עוטף את עצמו, כמו שכתוב וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. המילה וַיַּעַט פירושה עטיפה, והמילה מְעִיל מתארת את הבגד העליון ביותר שנמצא מעל הכל וכולם יכולים לראות אותו. ה' מתעטף בקִנְאָה לכבוד שלו, וכמו שהמעיל בולט וגלוי לעין, כך כולם יראו בבירור איך ה' משיב את הכבוד שלו לעיני כל העולם.