ישעיהו, פרק ס״ו, פסוק י״ט

בימי מלחמת גוג ומגוג יכה ה' את צבאות האויב ויקיים בהם וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת בדמות מום גופני של מגיפה, או כסימן כללי של גאולה. ה' לא ישמיד את כולם אלא ישאיר שארית ניצולים, כהבטחתו וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים, שיישאו על גופם את אותות המכה כעדות חיה לכוחו. ניצולים אלו יישלחו אל אזרחים שלא השתתפו בקרב בארצות כמו תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד, לוחמים המלומדים לירות חצים ונקראים מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת, וכן אל תֻּבַל וְיָוָן ואל הָאִיִּים הָרְחֹקִים שבקצוות הים התיכון. עמים מרוחקים אלו הם עובדי אלילים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי, ומטרת הפליטים היא לספר להם על המעשה הגדול שעשה ה' וכך וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם. בעקבות זאת יכירו אומות העולם בגדולת ה' ואף יביאו את בני ישראל הנותרים בגלות כמנחה.