ישעיהו, פרק ס״ו, פסוק י״ט

חשבתם פעם איך חדשות חשובות עברו ממקום למקום לפני שהיו טלפונים ומחשבים? תארו לעצמכם מלחמה ענקית, מלחמת גוג ומגוג, שבה המון צבאות מתאספים מסביב לירושלים. ה' מגן על העיר ופוגע בצבאות האויב, אבל הוא לא משמיד אותם לגמרי. ה' אומר וְשַׂמְתִּי בָהֶם אוֹת, כלומר הוא ישאיר על הגוף של החיילים שניצלו סימן מיוחד, מעין מכה פלאית שתראה לכולם את מה שקרה שם.

לאחר מכן, ה' מבטיח וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים. פליטים הם ניצולים. ה' ייקח את החיילים שניצלו וישלח אותם למסע אל ארצות אחרות. חלק מהם נקראים מֹשְׁכֵי קֶשֶׁת, שזה אומר לוחמים מיומנים שיודעים למתוח קשת ולירות חיצים.

הניצולים האלה ייסעו למקומות שונים, וגם אל הָאִיִּים הָרְחֹקִים. בימי קדם, כשאנשים שטו רק בספינות מפרש, האיים האלה נחשבו למקומות הכי רחוקים בעולם. העמים שגרים שם מתוארים בתור אנשים אֲשֶׁר לֹא שָׁמְעוּ אֶת שִׁמְעִי וְלֹא רָאוּ אֶת כְּבוֹדִי. אלה עמים שמעולם לא ידעו על אלוהי ישראל ולא ראו את כוחו, כי הם פשוט לא השתתפו במלחמה ונשארו בארצם.

אז למה ה' שולח אליהם את הניצולים? המטרה היא וְהִגִּידוּ אֶת כְּבוֹדִי בַּגּוֹיִם. כשהעמים הרחוקים יראו את הסימן המיוחד על הגוף של הניצולים, הפליטים יספרו להם על הנסים הגדולים שה' עשה למען עם ישראל. בזכות הסיפורים האלה, אומות העולם יכירו בגדולתו של ה', ואפילו יעזרו להביא את בני ישראל שעוד נשארו בגלות בחזרה הביתה.