גאולתם העתידית של ישראל מתוארת כאירוע פלאי ופתאומי, החורג מכל חוקיות טבעית או היסטורית. בעוד שלידתה של אומה היא בדרך כלל תהליך הדרגתי וממושך, קיבוץ הגלויות העתידי יתרחש במהירות מסחררת שתעורר תדהמה בעולם כולו.
הקריאה מִי שָׁמַע כָּזֹאת מִי רָאָה כָּאֵלֶּה מבטאת פליאה עצומה נוכח אירוע חסר תקדים. הפרשנים מסכימים כי מדובר בנס גלוי שיעורר השתאות בקרב כל העמים, כאשר כל ישראל יתקבצו לירושלים במהירות [ביאור שטיינזלץ, מצודת דוד, צאינה וראינה].
הפליאה מתמקדת בשני היבטים מרכזיים. ההיבט הראשון טמון בשאלה הֲיוּחַל אֶרֶץ בְּיוֹם אֶחָד. מבחינה לשונית, הפועל הֲיוּחַל מופיע בלשון זכר סביל, אף שהמילה ארץ היא לרוב בנקבה, והוא מצביע על פעולת לידה שבה הפועל נסתר [רד"ק, שד"ל]. באשר למשמעות הביטוי, קיימות מספר גישות: יש המפרשים זאת כתמיהה האם ייתכן שאישה אחת תקבל צירי לידה ותלד כמות בנים שיכולה למלא ארץ שלמה ביום אחד [רש"י]. אחרים מסבירים זאת כתהייה האם ייתכן שחבלי לידה יאחזו את כל נשי הארץ בו זמנית [מצודת דוד]. גישה נוספת רואה בחבלי הלידה הללו משל למלחמת גוג ומגוג, שצריה יתפשטו על פני כל הארץ ביום אחד [מלבי"ם]. מנגד, יש המפרשים כי האֶרֶץ מתייחסת ליושבי הארץ עצמם, והשאלה היא האם ארץ שלמה יכולה להרות ולהיוולד בבת אחת [שד"ל, ביאור שטיינזלץ].
ההיבט השני של הפלא מובע במילים אִם יִוָּלֵד גּוֹי פַּעַם אֶחָת. כאן ההשתאות היא על עצם לידתה של אומה שלמה בבת אחת, אירוע המסמל את קיבוץ הגלויות הפתאומי מארבע כנפות תבל [מלבי"ם, מצודת דוד]. ברובד עמוק יותר, לידה פתאומית זו באה לפתור עיכוב רוחני. הגאולה תלויה בכך שכל נשמות ישראל ירדו לעולם. אם ישראל יחזרו בתשובה ויקרבו את קץ הגאולה טרם זמנה, ייווצר מצב שבו טרם נולדו כל הנשמות. הפתרון לכך יהיה נס שבו כל הניצוצות והנשמות הפזורות יתקבצו וייוולדו בבת אחת מתוך מקור קדוש אחד, בדומה לאופן שבו משה רבנו היה שקול כנגד כל ישראל במצרים, וכך תוכל האומה להיגאל מיד [אהבת יהונתן].
הפסוק נחתם בקביעה כִּי חָלָה גַּם יָלְדָה צִיּוֹן אֶת בָּנֶיהָ. הפלא של ציון הוא כפול: היא גם חוותה את צירי הלידה (חָלָה) עבור כל בניה ביום אחד, וגם ילדה את כולם בפעם אחת [מלבי"ם, מצודת דוד]. המילה גַּם באה להדגיש שמדובר בשני פלאים נפרדים שהתרחשו באותו זמן, ולא רק שהלידה התרחשה מיד לאחר הצירים [שד"ל]. כתוצאה מלידה פלאית זו, כל בני ציון יצאו ממקומות גלותם וישובו אליה יחד כאיש אחד, ללא כל פגע או מכשול בדרכם [מצודת דוד].