מאבק רוחני וחברתי עמוק מתחולל בין נאמני ה' לבין אלו הלועגים להם ורודפים אותם. במוקד עומד עימות בין עבודת לב כנה לבין צביעות, זלזול או גאווה, כאשר בסופו מובטח מהפך שבו האמת תצא לאור והצדק ייעשה.
ביטוי החרדים מתייחס לצדיקים הממהרים בחרדה וביראה להתקרב אל דבר ה' ולקיים את מצוותיו [רש"י, מצודת ציון]. אלו הם אנשים המקשיבים לה' באמת ועובדים אותו מתוך מסירות פנימית, ולא רק באמצעות טקסים חיצוניים או הבאת קרבנות מתוך חנופה [מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. דעה נוספת רואה בהם את אלו שאינם מסתפקים בקיום בסיסי, אלא מעמיקים וחוקרים בסודות התורה [אהבת יהונתן].
מולם ניצבים הרודפים, המכונים אחיכם שונאיכם מנדיכם. המילה מנדיכם נגזרת מלשון נידוי, הרחקה והחרמה [מצודת ציון, אבן עזרא, ביאור שטיינזלץ]. העובדה שמדובר באחיכם הופכת את השנאה לקשה וכואבת הרבה יותר [אבן עזרא]. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שמדובר בפושעי ישראל, אנשים צבועים המרחיקים את הצדיקים ומתנשאים עליהם. עם זאת, קיימת דעה המזהה את ה"אחים" הללו דווקא כאומות העולם, בני עשו וישמעאל, אשר מנדים ושונאים את עם ישראל [אברבנאל], או כגויים הלועגים ללומדי התורה [אהבת יהונתן].
טענתם של הרודפים, "למען שמי יכבד ה' ונראה בשמחתכם", זוכה למספר כיווני פרשנות מרכזיים המציגים את הלך רוחם:
ראשית, מתוך גאווה וצביעות, הרשעים מתייהרים וטוענים שדווקא בזכותם, בזכות מעמדם או הקרבנות שהם מביאים, שמו של ה' מתכבד ומתפרסם, שכן הם קרובים אליו יותר מהצדיקים [רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. בדומה לכך, אומות העולם טוענות שהן אלו שמכבדות את ה' באמת בפיהן, ולכן הנבואות על שמחה וישועה עתידות להתקיים בהן ולא בישראל [אברבנאל].
שנית, מתוך קושי ועצלות, המילה יכבד מפורשת מלשון כובד ומשא. הרשעים מתלוננים שקיום המצוות כבד וקשה להם מדי, והם היו מעדיפים שכולם יהיו כמותם ויעזבו את התורה [רד"ק, אבן עזרא, צאינה וראינה]. כיוון דומה מציג את המון העם שטוען כי אין צורך להתאמץ ולחזור בתשובה, שכן ה' נשבע ומחויב לגאול אותם ממילא למען כבוד שמו [אהבת יהונתן].
שלישית, מתוך לעג וציניות, הרשעים פונים אל הצדיקים בלגלוג ואומרים: "הלוואי שה' יראה את כבודו ויושיע אתכם, כך שנראה בשמחתכם ואנחנו נבוש". הם אומרים זאת מתוך זלזול מוחלט, מתוך אמונה שה' אינו יכול או אינו מתכוון להושיע את הצדיקים כלל [אבן עזרא, שד"ל].
חתימת הדברים מציגה את התגובה האלוהית המוחצת. המילה ונראה משמעה שהאמת עתידה להתגלות ולהיראות לעין כל [מלבי"ם]. בניגוד לציפיותיהם או ללעגם של הרשעים, הצדיקים הם אלו שיזכו לשמחה ולישועה. לעומתם, הרשעים ינחלו בושה גדולה על מעשיהם, בין אם בשל העונש שיספגו מה' על חורבן העיר וההליכה אחר ההבל [רש"י, מצודת דוד, אברבנאל], ובין אם משום שיזכו לגאולה ללא זכות אמיתית ויאלצו לקבל את שכרם מתוך בושה [אהבת יהונתן].