קיבוץ גלויות אינו רק מהלך פיזי של חזרת העם לארצו, אלא גם תהליך רוחני עמוק של בירור זהויות ושיקום מעמדות שנשכחו במהלך שנות הגלות הארוכות. הגישה המרכזית בקרב רוב הפרשנים היא שהמילים וְגַם מֵהֶם מתייחסות לגולים השבים לישראל. הבטחה זו מכוונת לאותם יהודים שנטמעו עמוק בין הגויים באיים רחוקים, נמכרו לעבדות, ואף לאלה שאולצו להמיר את דתם ולעבוד עבודה זרה באונס. למרות הריחוק והשכחה, איש לא יאבד בימות המשיח [רד"ק, מלבי"ם, צאינה וראינה].
ה׳ מצהיר כי הוא יאתר מתוך השבים את אלו שהם במקור ממשפחות הכהונה ושבט לוי, גם אם יוחסין אלו נשכחו לחלוטין והם החזיקו עצמם כישראלים רגילים. ה׳ יברור אותם וישיב אותם לתפקידם המקורי: אֶקַּח לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם – הכהנים ישובו לשרת במקדש, והלויים יחזרו לשורר ולנגן בכינורות ונבלים [מצודת דוד, רד"ק, אבן עזרא]. על כך מדגיש הפסוק אָמַר ה׳, שכן רק לפניו גלויים היוחסין הנסתרים האלו, בסוד הפסוק "הנסתרות לה׳ אלהינו" [רש"י]. ישנה אף דעה המרחיבה את המילים וְגַם מֵהֶם וכוללת בהן לא רק את היהודים המובאים, אלא גם את הגויים המביאים אותם [רש"י, רד"ק].
מנגד, גישה פרשנית אחרת מתמקדת בניקוד המילים לַכֹּהֲנִים לַלְוִיִּם (בפתח, במשמעות של "עבור הכהנים והלויים"). לפי גישה זו, הפסוק אינו עוסק במינוי אנשים חדשים לכהונה, שכן לא ייתכן שמי שאינו משבט לוי יהפוך לכהן. תחת זאת, הכוונה היא שה׳ ייקח מן הגויים עזרים לטובת משרתי המקדש. יש המפרשים כי מדובר בלקיחת אנשים מן הגויים שישמשו כחוטבי עצים ושואבי מים עבור הכהנים [רד"ק בשם אביו]. אחרים מסבירים כי מדובר בלקיחת אמצעי התחבורה, כדוגמת הסוסים, המרכבות והעגלות שעליהם יובאו בני ישראל, ונתינתם כמתנה לצורך עבודת הכהנים והלויים בבית המקדש, בדומה לאדם המביא מנחה ומשאיר גם את הכלי כמתנה לכהן [שד"ל].