קרה לכם פעם שמישהו עשה משהו ממש רע, והיה בטוח שזה בדיוק מה שביקשתם ממנו לעשות? בימי קדם, היו אנשים שעבדו אלילים ועשו מעשים קשים מאוד. הנביא מספר שהם וּבָנוּ אֶת־בָּמוֹת הַבַּעַל, כלומר הקימו מבנים גבוהים כדי לעבוד אליל שנקרא בעל. הם עשו את הדבר הנורא מכל, והחליטו לִשְׂרֹף אֶת־בְּנֵיהֶם בָּאֵשׁ עֹלוֹת לַבָּעַל. הם חשבו שאם הם ימסרו את הילדים שלהם לאש כקורבן לאלילים, זה ייחשב למעשה טוב ורצוי.
כדי שאף אחד לא יחשוב בטעות שה' מסכים למעשים האכזריים האלה, ה' מבהיר בצורה הכי חזקה שאין לזה שום קשר אליו: אֲשֶׁר לֹא־צִוִּיתִי וְלֹא דִבַּרְתִּי וְלֹא עָלְתָה עַל־לִבִּי. שימו לב לסדר של המילים. בדרך כלל, קודם חושבים על רעיון, אחר כך מדברים עליו, ובסוף מבקשים או מצווים לעשות אותו. אבל ה' הופך את הסדר בכוונה כדי להראות עד כמה המעשה הזה רחוק ממנו. הוא אומר: לא רק שמעולם לא ציוויתי על כך בתורה, אלא אפילו לא דיברתי על זה כאפשרות מותרת, ויותר מזה, הדבר הזה מעולם אפילו לא עלה במחשבתי. ה' אוהב חיים ומעולם לא רצה שיפגעו בילדים, והוא דוחה את המעשים האלה מכל וכל.