ירמיהו, פרק כ״ה, פסוק י״ב

יצא לכם פעם לתהות מה קורה לממלכה ענקית וחזקה שגורמת צער והרס לעמים אחרים? ה' קבע גבול ברור לזמן שבו בבל תוכל לשלוט. המילה כִמְלֹאות מתארת סיום והשלמה של התקופה הזו, שנמשכה בדיוק שִׁבְעִים שָׁנָה. איך אנחנו יודעים שמדובר בדיוק בשבעים? במהלך הזמן הזה שלטו בבבל שלושה מלכים: נבוכדנצר ששלט ארבעים וחמש שנים, בנו אויל מרודך ששלט עשרים ושלוש שנים, ונכדו בלשאצר ששלט עוד שנתיים שלמות. יחד שנות המלכות שלהם מתחברות בדיוק לשבעים שנה. כאשר התקופה הזו תסתיים, ה' אומר שהוא אֶפְקֹד, כלומר הוא יזכור את המעשים הרעים של הבבלים ויעניש אותם עליהם. העונש יגיע עַל־מֶלֶךְ־בָּבֶל וְעַל־הַגּוֹי הַהוּא, שהם המלך, העם הבבלי ועיר הבירה שלהם, וגם עַל־אֶרֶץ כַּשְׂדִּים כולה. הסיבה לעונש היא ההרס והחורבן שהם גרמו לארצות אחרות. בסוף התהליך הזה, ה' מצהיר וְשַׂמְתִּי אֹתוֹ לְשִׁמְמוֹת עוֹלָם, שזה אומר שמלך בבל, העם שלו והארץ שלהם יהפכו למקום ריק ועזוב לתמיד. המילה לְשִׁמְמוֹת היא צורת הרבים של המילה שממה.