ירמיהו, פרק כ״ה, פסוק ט׳

Jeremiah 25:9Sefaria

הִנְנִ֣י שֹׁלֵ֡חַ וְלָקַחְתִּי֩ אֶת־כׇּל־מִשְׁפְּח֨וֹת צָפ֜וֹן נְאֻם־יְהֹוָ֗ה וְאֶל־נְבוּכַדְרֶאצַּ֣ר מֶלֶךְ־בָּבֶל֮ עַבְדִּי֒ וַהֲבִ֨אֹתִ֜ים עַל־הָאָ֤רֶץ הַזֹּאת֙ וְעַל־יֹ֣שְׁבֶ֔יהָ וְעַ֛ל כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֖לֶּה סָבִ֑יב וְהַ֣חֲרַמְתִּ֔ים וְשַׂמְתִּים֙ לְשַׁמָּ֣ה וְלִשְׁרֵקָ֔ה וּלְחׇרְב֖וֹת עוֹלָֽם׃

יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשצבא ענק יוצא למסע כיבוש בכל האזור? ה׳ מכריז על מהלך היסטורי גדול, שבו הוא מעורר עמים רבים לצאת למלחמה. ה׳ מביא את משפחות צפון, כלומר לא רק את שרי הצבא והשלטון, אלא את המוני העם עצמם שמגיעים מהצפון. בראש ההמונים האלו עומד מלך בבל. באופן מפתיע, ה׳ קורא למלך הזה עבדי, מכיוון שבמקרה הזה הוא משמש כמו שליח שמבצע את רצון ה׳. המילים ואל נבוכדראצר מסבירות שה׳ מביא את עמי הצפון יחד עם מלך בבל. המתקפה הזו תגיע ליהודה, אך גם ועל כל הגוים האלה סביב, שהם העמים השכנים שיהודה קיוותה בטעות שיבואו לעזור לה. הסיבה שגם הם נכבשים היא שאם ישראל היו מתנהגים כראוי, ה׳ היה עושה להם נס, עוצר את מלך בבל ומציל את כולם. אך כיוון שחטאו, מהלך הכיבוש הטבעי המשיך ומלך בבל השתלט על כל האזור. הניצחון של בבל יהיה מוחלט, כפי שמתואר במילה והחרמתים. הארץ תהפוך להיות שמה, כלומר מקום שומם שגורם להלם לכל מי שרואה אותו, והאנשים שיעברו שם יגיבו לשרקה, שזה אומר שהם יכווצו את השפתיים וישרקו מרוב פליאה וזעזוע על החורבן של מקום כל כך חשוב. בסופו של דבר, המקומות האלו יהפכו ולחרבות עולם. גם אם ביום מן הימים הארץ תיושב מחדש, הבתים המסוימים שנהרסו במתקפה הזו לא ייבנו שוב לעולם, ויישארו לתמיד כדי לשמש עדות וזיכרון למה שהתרחש.


רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פסוק ח׳
פסוק י׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.