גלי הרס ומלחמה עולמית עתידים לשטוף את האומות, כאשר חורבן גורר חורבן ומעצמה רחוקה קמה לזרוע פחד ומוות.
הפרשנים מסכימים כי המילים רָעָה יֹצֵאת מִגּוֹי אֶל גּוֹי מתארות מלחמה כוללת שבה האומות נלחמות זו בזו, כאשר ה' הוא זה שמסכסך ביניהן [רש"י, מלבי"ם, ביאור שטיינזלץ]. המלחמה מדומה לביטוי סַעַר גָּדוֹל, כלומר לרוח סערה המייצגת את המיית הקרב והחורבן [מצודת דוד, מצודת ציון]. סערה זו יֵעוֹר, תתעורר ותתגבר, ותגיע מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, מקצה העולם וסופו [רש"י, מצודת ציון, ביאור שטיינזלץ].
באשר לזהות האויב ולתקופה ההיסטורית, מתקיימת מחלוקת. בעוד שיש מי שסבור כי הנבואה עשויה לכוון לעתיד ולחורבן הבית השני על ידי הרומאים [רד"ק], גישה אחרת שוללת זאת בתוקף וקובעת כי הדברים מכוונים בלעדית לתקופת בית ראשון ולנבוכדנצר מלך בבל, שהחריב אומות רבות והגיע מארץ רחוקה [אברבנאל].
את השתלשלות האירועים מפרשים בשני רבדים עיקריים. ברובד המעשי, מדובר בתהליך הדרגתי. תחילה תפרוץ רעה של מלחמות פנימיות בין הגויים לבין עצמם, ורק לאחר מכן תתעורר הסערה הגדולה בדמותו של נבוכדנצר שיבוא להחריב את כולם [מלבי"ם]. ברובד ההנהגה האלוהית, הזעזוע העולמי הזה משקף את המערכה השמימית הטבעית השוררת בעולם, אך ההשגחה האלוהית מכוונת אותה כך שהרעה תפגע באופן קשה במיוחד בעם ישראל כעונש על חטאיהם [אברבנאל].